מדריך לעריכת הסכם הורות ללא זוגיות (הסכם הורות משותפת)

החלטתם שאתם מוכנים להיות הורים ואתם לא בזוגיות? הורות ללא זוגיות – שרבים קוראים לה גם הורות משותפת - יכולה בהחלט להתאים לכם. הנה כל מה שחשוב לדעת כשנכנסים לתהליך

ישנן דרכים רבות להפוך להורים. במדריך זה נדבר על "הורות משותפת" – או בשמה המקובל יותר מבחינה משפטית: "הורות בהסכם ללא זוגיות" – שבמסגרתה חוברים יחד שני בגירים, (גבר ואישה) או שלושה בגירים (זוג מול יחיד או יחידה) או ארבעה בגירים (זוג גברים מול זוג נשים), כדי להפוך להורים.

הביטוי המועדף הוא "הסכם הורות ללא זוגיות", מכיוון שהביטוי "הורות משותפת" נעשה שגור במאבק על זמני שהות (הסדרי ראייה) שווים בין גברים לנשים בבתי המשפט לענייני משפחה, בבתי הדין הרבניים ובכנסת בהקשר של חזקת הגיל הרך.

הכלל הכי חשוב הוא: לא עושים שום דבר לפני שעורכים וחותמים על הסכם הורות. מה בדיוק צריך להיות כתוב שם? בשביל זה הכנו לכם את המדריך הבא.

איך הופכים להורים במסגרת הסכם "הורות ללא זוגיות"? 

לפני הכל חשוב לזכור שהורות ללא זוגיות חייבת להיות מוסדרת בהסכם שנכתב ונערך אצל עורך דין שמתמחה בנושא. לא בעל פה, לא על מפית נייר. את ההסכם יש להעביר לאישור בית המשפט לענייני משפחה לאחר הלידה, והוא יקבל תוקף של פסק דין. 

לפני שבכלל מתחילים בתהליך הורות ללא זוגיות, יש למצוא פרטנר מתאים. חשוב לדבר על כל העניינים הבסיסיים הקשורים בגידולו של הילד לפני שמחליטים אם הוא או היא האיש/ה המתאימ/ה להורות משותפת. ההתקשרות להורות היא התקשרות ארוכת שנים ולא ניתן לצאת ממנה, ולכן צריך לוודא שבחרתם נכון. 

ניתן למצוא שותף להורות באתרים ובקבוצות ייעודיות בפייסבוק, ולפעמים מדובר באדם שאנחנו מכירים, מעריכים ומעוניינים להיות הורים איתו. כך או אחרת, יש צורך לדבר ולתקשר לגבי העניינים העיקריים הקשורים בגידולו של הילד. בהתחלה יש לדבר על הדברים באופן עצמאי, וכשמחליטים להתקדם, יש לפנות לעו"ד שיעלה נושאים נוספים שלא תמיד חושבים עליהם, ויכתוב יחד איתכם את חוזה ההורות שלכם.

אז על מה מדברים ומה כותבים בהסכם הורות ללא זוגיות? 

הדבר הכי חשוב שעליכם לזכור הוא שאסור בשום פנים ואופן לחתום על הסכם שמצאתם באינטרנט, משום שאין בו התייחסות למקרה הספציפי שלכם, לא ברור ממתי הוא והאם הוא מתאים לדינים של ימינו, ולא ידוע מי בכלל ערך אותו. כמו כן, ישנם נושאים רבים שיש לדבר ולדון בהם כאשר מחליטים להביא ילד/ה לעולם עם איש/ה מחוץ לזוגיות, ומומלץ לעשות זאת באמצעות איש מקצוע הבקיא בתחום, גם אם זה יעלה קצת כסף, שהרי מדובר בהסכם שילווה אתכם 20 שנים (!!!).
לא מדובר בעניינים טכניים, אלא בדברים מהותיים שיש לדון בהם, להחליט, "ליישר קו" ולארגן ציפיות, כי אחרת עלולים להגיע לריבים משפטיים אדירים שלא לצורך – ממש כמו זוגות שמתגרשים. מצד שני, במקרים שבהם ההסכם נכתב בצורה מחושבת ונכונה אנושית ומשפטית, נוצר מרחב תמרון גדול וניתן לתת מקום גם לחיים האישיים של כל צד. 

התחומים שעליהם יש לדבר הם רחבים ויש להגיע להסכמות במגוון רחב של נושאים. באופן כללי, הנושאים מתחלקים לשתי קטגוריות עיקריות: 

1. משמורת רעיונית – הכוללת קבלת החלטות על חיי הילד בענייני חינוך (היכן ילמד? חינוך דתי? חילוני? דמוקרטי? אנטרופוסופי?) וכן בענייני בריאות ודת (ברית מילה – כן או לא, צמחונות וטבעונות, כשרות, חיסונים וכיו"ב).

2. משמורת פיזית – הכוללת החלטות על המגורים הפיזיים של הילד: היכן יגור בגיל הרך, מה יהיה בהמשך ועד אחרי הצבא וכו'.

ההסכם יכלול התייחסויות לנושאים הבאים:

* הזכויות ההוריות של כל צד.

* היחס לבן/ת הזוג הנוכחי/ת או העתידי/ת של מי מההורים המתקשרים בהסכם ההורות.

* ענייני הפרדה רכושית – כשמדובר בהסכם לצורך הבאת ילד לעולם, צריך להיות ברור לכל הצדדים שאין להם קשר לרכוש של הצד האחר, בניגוד לזוגות נשואים או ידועים בציבור.

* סוגיות הקשורות לתקופת ההריון – אילו בדיקות נדרשות? האם במהלך ההריון יתכוננו ההורים לביאת הילד – ואם כן, איך יעשו זאת? האם לשכור את שירותיה של דולה? האם יפנו ההורים להדרכת הורים? האם יתקיים איזה שהוא שיתוף פעולה במהלך תקופת ההריון? ועוד.

* סוגיות הקשורות ללידה – מי ישתתף בלידה? האם ההורים של הצדדים יכולים להגיע. איפה תתרחש הלידה? איך ההורים יתמכו אחד בשני במהלך הלידה ואחריה? ועוד.

* הסדרי הורות וזמני שהות של הילד/ה עם כל צד.

* זכויות זמני שהות עם הילד/ה עם אנשים שאינם הוריו ובני זוג.

* חיסון הילד.

* מה קורה בתקופת הינקות וההנקה

* מתי ואם בכלל משמורת משותפת? אופי המשמורת המשותפת, המפגשים בחופשות, חגים ומועדי ישראל.

* נסיעות לחו"ל.

* הוצאות של כלכלת הילד (בכוונה כתוב כלכלת הילד ולא מזונות כי חשוב להפריד בין הסכם הורות שכזה מעולם המושגים של הגרושים והגרושות…), הוצאות נוספות כגון הוצאות בענייני חינוך ובריאות של הילד.

* חיסכון פיננסי עבור הילד.

* מה קורה כאשר ישנן מחלוקות ואיך לפתור אותן.

* ענייני שמו של הילד.

* שימוש בחומר גנטי – כן או לא בהתחשב במצבים מסוימים.

ועוד ועוד נושאים, שכל אחד מהם הוא עולם ומלואו.
.
ולבסוף חשוב לזכור: את ההסכם חייבים לאשר בבית המשפט לענייני משפחה, לאחר הולדת הילד/ה. שיהיה במזל טוב!

אין במאמר משום ייעוץ משפטי, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני