מדריך לידועים בציבור

האם אני ובן או בת זוגתי נחשבים "ידועים בציבור"? ומהם החסרונות במצב המשפטי של ידועים בציבור? כל זאת במדריך הבא

לפני הכל, חשוב לדעת ש"ידועים בציבור" הוא לא סטטוס משפטי. הסטטוסים שמוכרים על ידי המדינה ורשומים במסמכים הרשמיים שלה הם: רווק/ה, נשוי/ה, גרוש/ה ואלמן/ה, ואילו "ידועים בציבור הוא מצב/מוסד משפטי שיש להוכיח אותו, אשר פותח על ידי הפסיקה הישראלית כדי לתת מענה לכל אותם/ן א/נשים שלא יכולים או לא רוצים לשנות סטטוס. למשל, כהן וגרושה שלא יכולים להינשא בישראל או בני ובנות קהילת הלהט"ב ועוד ועוד. כדי לתת מענה ראוי למנועי או פסולי חיתון, המשפט איגד כללים שהלכו והתפתחו עם השנים, שנועדו להגדיר מי נחשב ידוע/ה בציבור וזכאי/ת לזכויות משפטיות ברכוש, בהורשה, כלפי העירייה ושאר זכויות הנובעות ממעמד אישי.

עם השנים התפתחה הפסיקה ונוצרו סוגים שונים של "חזקת שיתוף". בעוד שאצל זוגות נשואים ברור ממתי התחיל השיתוף (יום הנישואין), וברור איך מחלקים (אם נישאו אחרי 1974 בהתאם לחוק יחסי ממון) – ואז מה שנשאר לעשות הוא רק לבצע את החלוקה עצמה, אצל ידועים בציבור, לא ברור ממתי התחיל השיתוף ויהיה אינטרס למי שרוצה את השיתוף להילחם על תקופה ארוכה יותר. גם החלוקה לא ברורה ותהיה לפי המבחנים בפסיקה לדורות השונים של חזקת השיתוף (האם כן או לא להכליל עסק? עסק משפחתי? פנסיה? וכו'), ורק בסוף תתבצע החלוקה עצמה, שתיגזר מחזקת השיתוף שבית המשפט יחיל על הצדדים.

איך מוכיחים שבני הזוג הם ידועים בציבור?

עד כה, החקיקה הישראלית טרם התייחסה באופן מפורש לסוגיה, ועדיין לא נתנה הגדרה חד משמעית לידועים בציבור. התייחסות נדירה ניתן למצוא בחוק הירושה, המגדיר "ידועים בציבור" כ"איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף". כמובן שזה לא מספיק, וידוע לנו שהפסיקה מכירה גם באיש ואיש, באישה ואישה ואף באנשים שלא גרים במשק בית משותף – כידועים בציבור.

עוד התייחסות מעניינת בחקיקה לידועים בציבור, קיימת בחוק השמות. שם, כתוצאה משנים רבות שבהן בנות זוג של ידועים בציבור שרצו לשנות את שם משפחתן לשם משפחתו של בן זוגן היו מנועות מלעשות כן, המחוקק הוסיף וקבע (לאחר שהעניין הגיע לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ), כי משרד הפנים לא יפסול שינוי שם בגלל ש"השם נבחר עקב קשר בין ידועים בציבור". כלומר –  מדובר במצב משפטי כל כך מתפתח, שעד שנות ה-90 אישה ששינתה את שם משפחתה לשם משפחתו של בן זוגה שאליו לא הייתה נשואה – משרד הפנים פסל את שינוי השם בגלל חשש להטעיה או לפגיעה בתקנת הציבור, כדי שלא יחשבו – "חלילה"- שהאישה נשואה כדת וכדין.

כדי שבני זוג ייהנו מהזכויות ומהחובות הניתנות להם מעצם היותם מוגדרים כ"ידועים בציבור", עליהם להוכיח שהם עומדים בהגדרות של "ידועים בציבור". ניתן להוכיח זאת על ידי הבאת ראיות ועדים שיתמכו בעובדות שמציגים בני הזוג, וניתן גם לחתום מראש על הסכם חיים משותפים ולאשר אותו בבית המשפט לענייני משפחה.

הבחירה במוסד ה"ידועים בציבור" על פני מוסד הנישואין עשויה לנבוע ממניעים שונים, ובהם מניעים כלכליים, נישואים חד מיניים, חוסר יכולת אורצון להינשא על פי הדין הדתי ועוד. כדי שבני זוג ייחשבו "ידועים בציבור" צריכה להתקיים ביניהם מערכת יחסים דמוית נישואין, הכוללת חיי משפחה וניהול בית משותף, וחובה שאף אחד מהצדדים לא יהיה נשוי לאדם אחר (נדרש רק לעניין ירושת הידועים בציבור).

החסרונות במוסד ה"ידועים בציבור"

על כל היתרונות, אשר בראשם היעדר הצורך להיות כפופים לדין הדתי, אלו הם חסרונותיו של מוסד ה"ידועים בציבור":

1. היעדר סטטוס (מעמד אישי) – מדובר במצב עובדתי שאינו משפיע על מעמדם האישי של הצדדים (למרות הזכויות והחובות שהחוק מחיל עליהם).

2. היעדר רישום של הידועים בציבור כבני זוג במרשם האוכלוסין (ניתן להצהיר בביטוח לאומי).
3. מצבם המשפטי של ידועים בציבור אינו מוכר במקומות אחרים בעולם (למשל לצורך "רילוקיישן" לחלק מהמדינות ישנה חובה בסטטוס).

4. אין הגדרה של פרק זמן מינימלי שבו בני הזוג צריכים להיות יחד כדי להיחשב ידועים בציבור – החיסרון בכך הוא שאם, חס וחלילה, קורה משהו למי מהן או בת הזוג, הצד שנותר בחיים יכול לבקש שבית המשפט יכריז עליו כידוע בציבור, כאשר לנפטר לא הייתה כלל כוונה כזאת.

5. ביגמיה – מבחינה חוקית, אין מניעה מאדם נשוי לנהל מערכת יחסים של "ידועים בציבור" עם אחר/ת, וכך נוצרים לא פעם סיבוכים בענייני הורות, הורשה וכיו"ב.

6. אין דין אחיד החל על זוגות ידועים בציבור – כמעט הכל מתוך הפסיקה והדין משתנה מעניין לעניין ומחוק לחוק, ואף משופט לשופט.

לסיכום:

כדי לקבל את ההגדרה של "ידועים בציבור", הזוג צריך לחתום על הסכם שבו הוא יוגדר כידועים בציבור ובו יפורטו הכללים החלים על כל אחד מהצדדים. ההסכם, שנקרא "הסכם חיים משותפים" יגדיר את תחילת תוקף החיים המשותפים, את מגבלות השיתוף ברכוש (אם קיימות) ואת אופן הפרידה (אם תהיה). חשוב מאוד לזכור שאת ענייני הצוואה וההורשה יש לערוך במסמך נפרד של צוואה. אין לכתוב הוראות צוואתיות בתוך הסכם חיים משותפים. 

למרות שבשנים האחרונות אנו עדים למגמת התפתחות בחקיקה ובפסיקה הקשורות לידועים בציבור, עדיין חסרות בחוק התייחסויות לידועים בציבור במקרים רבים, והפער בין מוסד זה לבין מוסד הנישואין עוד קיים, מה שמחייב זוגות ידועים בציבור להסדיר את מצבם המשפטי באופן עצמאי על ידי חתימה על הסכם חיים משותפים. חשוב לערוך ולחתום על הסכם זה בעזרת עו"ד העוסק בדיני משפחה, גירושין ופרידה ובהסכמים בתוך המשפחה, ולא "להוריד" הסכם כללי מהאינטרנט – זאת מכיוון שכל מקרה לגופו ולכל זוג יש את הנושאים הרלוונטיים עבורו שיש להתייחס אליו בהסכם, כדי שהוא יהיה הוגן לשני הצדדים ויקבל תוקף של הסכם שיהיה תקף בבית המשפט במקרה הצורך. תוכלו לקרוא עוד על הנושא במדריך לכתיבת הסכם לחיים משותפים > 

חשוב לדעת: בענייני ידועים בציבור, סמכות השיפוט היא של בית המשפט לענייני משפחה בלבד. זהו יתרון גדול מכיוון שכך ניתן להתחתן (לערוך חתונה) מבלי להינשא (להירשם כנשואים), וכך הסמכות תהיה רק של בית המשפט לענייני משפחה, תוך הימנעות מכל מצבי העגינות וההגבלות של הדין הדתי (פסולי חיתון וכו').

אין במאמר משום ייעוץ משפטי, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי אישי ופרטני